מכתבי בעל הסולם

מצוה אחת // הרב יהודה הלוי אשלג “בעל הסולם”

“עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות” (קידושין מ ב)  אין עבודת ה’ וקיום המצוות, זולת לשמה, שפירושו: לעשות נחת רוח ליוצרו. אבל כבר הנהיגו חז”ל, לעסוק בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, מטעם – “שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה”… אומר אני: שהמצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבא ל”לשמה”, היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל . . ….

מאמר לסיום הזהר // הרב יהודה הלוי אשלג “בעל הסולם”

נודע, כי התכלית הנרצית מהעבודה בתורה ובמצוות, היא להדבק בהשם ית’, כמו שכתוב “ולדבקה בו”. ויש להבין, מה הפירוש של הדביקות הזאת בהשם יתברך, הלא אין המחשבה תופסת בו כלל? אכן, כבר קדמוני חז”ל בקושיא זו, שהקשו כן על הכתוב “ולדבקה בו” –  ואיך אפשר להדבק בו, הלא אש אוכלה הוא? והשיבו: הדבק במידותיו, מה הוא רחום, אף אתה רחום, מה הוא חנון, אף אתה חנון וכו’. ולכאורה קשה: איך הוציאו חז”ל את הכתוב מפשוטו? הלא כתוב במפורש ולדבקה בו, . . ….

מאמר החרות: הרב יהודה הלוי אשלג “בעל הסולם”

“חרות על הלוחות”, אל תקרי חרות אלא חֵירות, מלמד שנעשו חירות ממלאך המות [שמות רבה מ”א]. מאמר זה צריך ביאור, כי מה ענין קבלת התורה לשחרורו של האדם ממיתה? ועוד, לאחר שהשיגו על ידי קבלת התורה גוף נצחי, שאין המות חל עליו, אם כן, איך חזרו ואבדו אותו, האם יוכל הנצחי לההפך לבחינה של העדר? חרות הרצון אולם, כדי להבין את המושג הנעלה “חירות ממלאך המות”, צריכים מתחילה להבין מושג החרות במובנו הרגיל, כפי הבנת האנושות. הנה בהשקפה כללית, יש לחשב . . ….

בקורת למרקסיזם לאור מציאות החדשה ופתרון לשאלת איחוד האומה על זרמיה: עיתון “האומה”

רבי יהודה הלוי אשלג | עיתון “האומה” | ד’ סיוון, ת”ש (5/6/1940) נדרשתי ליתן פתרון, לפי השקפתי, על הבעיה הכאובה, בדבר איחוד כל המפלגות והזרמים על רקע אחד. והנני להודות מיד, שלשאלה הזו באותו הדרך שנשאלה, אין לי פתרון. גם לא יהיה לה פתרון לעולם. כי על מדוכה זו כבר ישבו חכמי אומות העולם בכל הדורות והזמנים, ועוד לא מצאו פתרון טבעי, שיהיה מקובל על כל הזרמים שבתוכם. והרבה סבלו ועוד עתידים לסבול, מטרם שימצאו את שביל הזהב, שלא יהיה בסתירה לזרמים . . ….

שם האומה, השפה והארץ: עיתון “האומה”

רבי יהודה הלוי אשלג | עיתון “האומה” | ד’ סיוון, ת”ש (5/6/1940)  יש לבקר את שם האומה שלנו. כי התרגלנו לקרוא את עצמנו בשם “עברי” והשם הרגיל שלנו “יהודי” או “ישראל” יצא כמעט מהשימוש, עד שבכדי להבדיל בין השפה הז’רגונים לשפת האומה, קוראים לשפת האומה – ” עברית” ולז’רגונים “יהודית”. בתנ”ך מוצאים את השם עברי רק בפי אומות העולם, ובייחוד בפי המצרים. כמו: “ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו” (בראשית ל”ט י”ד), “ושם אתנו נער עברי…” (בראשית מ”א י”ג), “מילדי העברים . . ….

היחיד והאומה: עיתון “האומה”

רבי יהודה הלוי אשלג | עיתון “האומה” | ד’ סיוון, ת”ש (5/6/1940) האדם יצור חברתי. הוא אינו יכול למלא את צרכי חייו, כי אם בעזרה מזולתו. ולכן שיתוף רבים הוא תנאי הכרחי לקיומו. ואין כאן המקום לחקירת התהוות האומות, ודי לנו ללמוד את המציאות כפי שהיא לעינינו. עובדה היא, שהפרט הוא חסר אונים למלא את צרכיו בעצמו. והוא זקוק לחיי חברה – הוכרחו היחידים להתאגד באיגוד אחד, הנקרא בשם “אומה” או “מדינה”. שבה עוסק כל אחד במקצועו: מי בחקלאות, ומי במלאכת יד, . . ….

מגמתנו: עיתון “האומה”

  רבי יהודה הלוי אשלג | עיתון “האומה” | ד’ סיוון, ת”ש (5/6/1940)  עיתון זה “האמה” הוא יצור חדש ברחוב היהודי, עיתון שמסגרתו הוא “בין מפלגתי”. ואם תשאלו,  מה הפירוש של עיתון “בין מפלגתי”? איך יתואר עיתון, שיוכל לשמש כל המפלגות ביחד על אף כל הניגודים והסתירות שביניהם? אכן הוא מין בריאה, שנולדה בין המצרים בחבלי לידה קשים ואיומים, מתוך רעל השנאה שתקף לאומות העולם להשמידנו מעל פני האדמה, כליון האיום של מיליונים מאחינו, ועוד ידם נטויה. יצר הסדיסטי שבהם לא . . ….