מכתבי בעל הסולם וממשיכי דרכו


 

שופר במדבר | מאמרספר לראש השנה

…וכל הקשיים ומצוקות הנפש הם המקפצה של האדם לגדילה רוחנית, לחיבור מחודש לחבריו, ורק שיחפש בתוכו את קריאת האמת שנובעת מתוך הרצון המתפתח בתוכו להשפיע לחבריו כמו בוראו… למסך מלא – לחץ על “אפשרויות” בפינה הימנית העליונה…

עיתון האומה: גיליון 5

בפרוס תשרי תשע”ט הבא עלינו טובה – הרב שליט”א  |  למה אנחנו צריכים להתכונן לשנה החדשה בתור האומה? | “עוד יוסף חי” – מבט אל הבן איש חי לקריאה קלה לחצו על “מסך מלא” בתפריט האפשרויות (בעיתון למעלה מימין)…

עיתון האומה: גיליון 2

02 מה אני רוצה? | 03 בדרך לחברה שיתופית | 04 מכבים זה אנחנו | 05 איך מודדים אחדות? | 06 ימי בינה | 07 שמונה סודות, אחד לכל נר חנוכה | 08 מודעות לזולת | 09 חיבור מתוך שתיקה | 10 בתי אומה | 14 מה חדש? | 16 מאחדים כוחות   לקריאה קלה לחצו על “מסך מלא” בתפריט האפשרויות (בעיתון למעלה מימין)…

עיתון האומה: גיליון 4

02 הזהר והחברה | 04 ראייה רוחנית | 05 איפכא מסתברא | 06 בדרך לחברה שיתופית | 07 האהבה שבנסתר | 08 הרב אשלג “בעל הסולם” | 11 החוט המשולש | 12 האנשים שמביאים את הבוקר | 13 מבראשית לתכלית | 15 חכמת הקבלה בחיינו | 16 עשר נקודות על חכמת הקבלה לקריאה קלה לחצו על “מסך מלא” בתפריט האפשרויות (בעיתון למעלה מימין)…

מאמר ‘הערבות’ : הרב יהודה הלוי אשלג “בעל הסולם”

(המשך ממאמר “מתן תורה”) שכל ישראל ערבים זה בזה, סנהדרין כ”ז שבועות ל”ט. וזהו דבר הערבות אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה, כי לא נתנה להם התורה בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל אם מסכים הוא לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב ואהבת לרעך כמוך בכל שיעורו (כפי המתבאר בקונ’ א’ באות ב’ וג’ עש”ה מלה במלה) דהיינו, שכל אחד מישראל יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה למלאות כל צרכיו לא פחות . . ….

מצוה אחת // הרב יהודה הלוי אשלג “בעל הסולם”

“עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות” (קידושין מ ב)  אין עבודת ה’ וקיום המצוות, זולת לשמה, שפירושו: לעשות נחת רוח ליוצרו. אבל כבר הנהיגו חז”ל, לעסוק בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, מטעם – “שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה”… אומר אני: שהמצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבא ל”לשמה”, היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל . . ….

מאמר לסיום הזהר // הרב יהודה הלוי אשלג “בעל הסולם”

נודע, כי התכלית הנרצית מהעבודה בתורה ובמצוות, היא להדבק בהשם ית’, כמו שכתוב “ולדבקה בו”. ויש להבין, מה הפירוש של הדביקות הזאת בהשם יתברך, הלא אין המחשבה תופסת בו כלל? אכן, כבר קדמוני חז”ל בקושיא זו, שהקשו כן על הכתוב “ולדבקה בו” –  ואיך אפשר להדבק בו, הלא אש אוכלה הוא? והשיבו: הדבק במידותיו, מה הוא רחום, אף אתה רחום, מה הוא חנון, אף אתה חנון וכו’. ולכאורה קשה: איך הוציאו חז”ל את הכתוב מפשוטו? הלא כתוב במפורש ולדבקה בו, . . ….

מאמר ‘החרות’: הרב יהודה הלוי אשלג “בעל הסולם”

“חרות על הלוחות”, אל תקרי חרות אלא חֵירות, מלמד שנעשו חירות ממלאך המות [שמות רבה מ”א]. מאמר זה צריך ביאור, כי מה ענין קבלת התורה לשחרורו של האדם ממיתה? ועוד, לאחר שהשיגו על ידי קבלת התורה גוף נצחי, שאין המות חל עליו, אם כן, איך חזרו ואבדו אותו, האם יוכל הנצחי לההפך לבחינה של העדר? חרות הרצון אולם, כדי להבין את המושג הנעלה “חירות ממלאך המות”, צריכים מתחילה להבין מושג החרות במובנו הרגיל, כפי הבנת האנושות. הנה בהשקפה כללית, יש לחשב . . ….

בקורת למרקסיזם לאור מציאות החדשה ופתרון לשאלת איחוד האומה על זרמיה: עיתון “האומה”

רבי יהודה הלוי אשלג | עיתון “האומה” | ד’ סיוון, ת”ש (5/6/1940) נדרשתי ליתן פתרון, לפי השקפתי, על הבעיה הכאובה, בדבר איחוד כל המפלגות והזרמים על רקע אחד. והנני להודות מיד, שלשאלה הזו באותו הדרך שנשאלה, אין לי פתרון. גם לא יהיה לה פתרון לעולם. כי על מדוכה זו כבר ישבו חכמי אומות העולם בכל הדורות והזמנים, ועוד לא מצאו פתרון טבעי, שיהיה מקובל על כל הזרמים שבתוכם. והרבה סבלו ועוד עתידים לסבול, מטרם שימצאו את שביל הזהב, שלא יהיה בסתירה לזרמים . . ….

שם האומה, השפה והארץ: עיתון “האומה”

רבי יהודה הלוי אשלג | עיתון “האומה” | ד’ סיוון, ת”ש (5/6/1940)  יש לבקר את שם האומה שלנו. כי התרגלנו לקרוא את עצמנו בשם “עברי” והשם הרגיל שלנו “יהודי” או “ישראל” יצא כמעט מהשימוש, עד שבכדי להבדיל בין השפה הז’רגונים לשפת האומה, קוראים לשפת האומה – ” עברית” ולז’רגונים “יהודית”. בתנ”ך מוצאים את השם עברי רק בפי אומות העולם, ובייחוד בפי המצרים. כמו: “ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו” (בראשית ל”ט י”ד), “ושם אתנו נער עברי…” (בראשית מ”א י”ג), “מילדי העברים . . ….