זאת נפילה, זאת? // פרשת מִּשְׁפָּטִים

1. אחרי פרשת יתרו, עם מעמד מתן תורה הנשגב, קרבת אלוקים, אור יחידה מתגלה, עם ישראל כאיש אחד בלב אחד, כולם בדרגת נבואה, רואים את הקולות… מגיעה פרשת משפטים…והיא נראית, איך לומר…לא נעים אבל…נו, אולי ניתן ל”מאור עיניים” לתאר את זה.

2. המרחק מפרשת יתרו לפרשת משפטים הוא מאגרא רמה לבירא עמיקתא”, כך פותח ה”מאור עיניים” – הרבי מצ’רנוביל, את ביאורו לפרשת משפטים, ובתרגום חופשי – נפילה מגג גבוה לבור עמוק.

3. אם במעמד מתן תורה נגענו ממש בשמיים, בפרשת משפטים אנחנו מתבוססים עמוק בבוץ של עצמנו…

4. דיני רצח, פציעה, רכוש, שומרים, איסור שוחד, הטיית דין, ריבית, לשון הרע ועוד ועוד, פרטי פרטים שחושפים את המקומות האפלים ביותר בנפש שלנו…לא נעים…ממש לא נעים…ככה אנחנו נראים?

5. אבל בעצם זאת פרשה גדולה מאוד, לכן הדין הראשון בפרשה מדבר על עבד עברי. מיהו עבד עברי?

6. עבד עברי הוא אדם שגנב ואין לו כסף כדי להשיב את הגניבה לבעליה, לכן הוא נמכר בגניבתו – נמכר כפי ערך הגניבה שלו לעבד למשך שש שנים, ובשנה השביעית יוצא לחופשי

7. הנפילה שמתאר ה”מאור עיניים” היא ממש נפילה – נפילתו של אדם הראשון מהשמיים, מגן עדן, לעולם הזה לאחר החטא. אדם הראשון גנב היה, כך אומר הזהר, הוא אכל מעץ הדעת שנאסר עליו. גנב אור מהקב”ה

8. את האור שגנב אדם הראשון, אפשר היה לקבל עם קצת סבלנות בצורה כשרה, צריך פשוט היה לתקן את הרצון לקבל ולהשתמש בו להשפעה, רק לחכות קצת. אבל חוסר הסבלנות גרם לאדם הראשון להימכר בגניבתו, להפוך לעבד לרצון לקבל, לרדת לעולם הזה למשך 6 אלפי שנים, ובאלף השביעי הוא…בעצם אנחנו… נצא לחופשי

9. הבנתם, בעצם כולנו גנבים, כי כולנו צריכים לתקן את חטאו של אדם הראשון – גנב הוא מי שמרגיש שמה שיש לו לא מספיק… אנחנו רוצים יותר ממה שיש לנו על חשבון אחרים, אנחנו מקנאים, מביטים על הצלחת הזולת בעין צרה, שופטים לכף חובה, והכי קשה – גונבים את דעת האנשים שסביבנו – מבטיחים בלי כוונה לקיים, נותנים עצות לא מבוססות, אומרים אחד בפה ואחד בלב… הכוון ברור…

10. לכן זאת פרשה גדולה וחשובה כל כך, כי את התורה צריך לקבל בכל מילימיטר מרובע של הגוף והנפש שלנו, האור צריך להאיר בכל פינה בנפש שלי, בכל תא ותא בגוף שלי, ולהפוך אותי מגנב שנמכר לעבד לאגו שלו, לעבד ה’ – אדם שכל כולו, כל חלקי נפשו וגופו משועבדים לרצון אחד – רצון להשפיע לזולת. אני מתחיל את המסע הזה כגנב, רוצח, מלווה בריבית, משחד, מפתה, בעל לשון הרע, רכלן, עבד נרצע לאגו… וכשאני מתייאש מחוסר התכלית שבשיעבוד לאגו, אני מתחיל להתבונן, ללמוד ולישם את התורה והופך בהדרגה לאדם אוהב, למחבר חיבורים, למשכן לאור האלוקי…וכך אנו צועדים מפרשת משפטים לפרשת השבוע הבא – פרשת תרומה שבו על כל אחד מאיתנו הבורא יאמר וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם…

כתב: קובי חג’אג’

תגובות

(0)