לכבוד פורים חשבתי להתחיל עם סיפור; יכול להיות שהסיפור הזה מצחיק, יכול להיות שהוא עצוב, תשפטו אתם. הנה הסיפור: יהודי אחד נהג לצאת לנסיעות מחוץ לכפר שבו התגורר מדי פעם. הפרנסה בכפר לא הייתה קלה. הוא היה נפרד לשלום מאשתו והילדים, נוסע בכרכרה לעיירה הקרובה ומשם לוקח רכבת לעיר הגדולה. הוא היה שוהה שם מספר שבועות, מוצא עבודה כלשהי, חוסך בהוצאות...
זה סיפור על מלך, מארץ לא כל כך רחוקה, בעצם אפילו די קרובה, שהחליט יום אחד להשתעשע עם שריו ומשרתיו. הוא ביקש להכין משתה גדול, עם סעודה כיד המלך, יין, מוסיקה, הופעות והצגות, והפתעה גדולה. כל שרי ומשרתי המלך הגיעו למשתה, לבושים במיטב מחלצותיהם. התיישבו לסעודה, שתו ואכלו, נהנו מנועם קולם של הזמרים שהופיעו שם, התרשמו מכישרונם של השחקנים שהציגו...
שעת ערב מאוחרת. השמש כבר שקעה. רכבת המטרו עוצרת בתחנה קטנה באחד מפרברי פריז. לאחד הקרונות עולה גבר צעיר. יש לו מבט מחויך מעט. הוא מתיישב . הרכבת מתחילה לנסוע. עוד מעט תיכנס לתוך מנהרות המטרו החשוכות של העיר. הקרון שקט. כעשרים אנשים, בגילאים שונים, יושבים, עייפים מיום עבודה ארוך. מחכים כבר להגיע הביתה. לאכול ארוחת ערב. לראות טלוויזיה. להירדם...
לקט מאמרים ושיעורים ממורי האומה לט”ו בשבט סדר ט”ו בשבט עם הרב יובל הכהן אשרוב – וידאו באתר בסוד הדברים > ט”ו בשבט חג רוחני – מאמר מאת דוד אגמון באתר מודעות > סוד החלום – שיעור מוקלט מפי הרב אריק נווה באתר מודעות > קבלה ואקולוגיה – מאמר מאת משה שרון באתר הקבלה של משה שרון > ט”ו בשבט...
היום הראשון של הסערה התחיל באובדן כיוון. הייתה זאת שעת בוקר מוקדמת, לאחר לילה קר וסוער; נסעתי מתחת לגשר הירקון. מספר מטרים לפני הצומת הבחנתי בתמרור מוטל על הכביש. עצרתי, דוממתי מנוע, סימנתי לרכב שנסע מאחורי להמתין וירדתי מהרכב. הרמתי את התמרור ואת צינור המתכת והנחתי אותם על אי התנועה. נכנסתי לרכב, התנעתי וחשבתי – מה היה קורה אם לא...
עודד אפריק – מנהל יקב אור הגנוז, מדבר על היישוב, על היקב ועל הגשמת חזונו החברתי של בעל הסולם לאתר יקב אור הגנוז...
לכבוד חנוכה, אולי נתחיל עם תרגיל דמיון מודרך: דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הזאת – ערב אחד אתם חוזרים הביתה מיום עבודה ארוך, בחוץ גשום וקר. אתם בודקים את תיבת הדואר. מונח שם קטלוג צבעוני של חברת נסיעות עם תמונות ססגוניות של נופים מרחבי העולם. הגיע הזמן לאיזה חופשה קצרה, אתם חושבים לעצמכם, שווה לבדוק מה הם מציעים. עולים הביתה, מכינים...
שעת ערב, אני חוזר הביתה. בפניה לרחוב מגוריי יש מעבר חציה, אדם בגיל העמידה מתקרב לשפת המדרכה, על כתפיו צ’ימידן ותיק גב כבדים למראה. הוא עוצר ומביט מסביבו. אני מחכה שיעבור את מעבר החציה. הוא מתמהמה. מונית שממתינה מאחורי מנסה את מזלה וצופרת לו. הוא מתעלם. אני מבין שהוא לא מתכוון לחצות וממשיך לנסוע לכוון הבית. לפתע אני שומע אותו...
דלתות המטוס נסגרות, רעש המנועים מתגבר, המטוס מתחיל לנוע בנסיעה איטית לעבר המסלול, מתיישר, ואז מתחיל להאיץ, רעש המנועים מתגבר עוד ועוד, ואז מגיע רגע ההתנתקות מהקרקע. ברגע הזה הייתי בדרך כלל עוצם עיניים, מדמיין שאני שוב בבית ממנו יצאתי לפני שעתיים או שלוש, ומנסה להשקיט את העצבות שמתחילה להתפשט בגוף. עוד טיסה מיני רבות. הגיע זמן שבו הפסקתי לספור...
בוקר שגרתי… אני מתקשר לאשתי ושואל: הגעת כבר לעבודה? כן, היא עונה. תהיי זהירה בדרך חזרה הביתה, אני מבקש. תיזהר גם אתה, היא עונה. אנחנו מנתקים. עוד בוקר שגרתי במדינת ישראל, חודש חשוון תשע”ה, טבח בבית כנסת, פיגועי דריסה, דקירות, משפחות שכולות. אני מתניע את הרכב ומדליק רדיו, באולפן דיון סוער, פרשני חדשות תאבי פרסום טוענים בלהט שזוהי מלחמת דת. אני...
